פגש אותנו בשדה התעופה מוחמד הלא הוא חאג’ שהסיע אותנו למחנה. הוא היה כזה מתוק וסיפר לנו כל מיני מידע על האזור בזמן שנסענו. משפחתו היא מהעיר האחרונה לפני המדבר, אז הוא ראה חברים רבים כשנסענו. זה היה גדול! הנסיעה אורכת כשעה וחצי בכבישים ושעה וחצי דרך המדבר בפועל על פני כל סוגי השטח השונים כולל סלעים, חימר וחול. היזהרו ממעבר גמלים פראיים – הא!

עם ההגעה למחנה, החבר שלי, בכיר, קיבל את פנינו עם יין וחטיפים. בכיר בדרך כלל לא אחראי, אבל בובו, החבר המרוקאי של ניק במחנה, היה בחופשה במשך שבוע, אז בכיר היה אחראי בזמן היעדרותו. אני חייב לומר שזה הרג אותו. לא רק שהוא היה שם לכל מה שיכולנו להזדקק לו, אלא שהוא היה כיף להסתובב איתו ועודד אותי לעשות דברים כשהייתי מפחדת (מה שהייתי צריך לחלוטין!). הוא אפילו עזר לתאם צילום ביום האחרון!
לאחר משקאות קבלת פנים, בכיר הראה לנו את האוהלים שלנו. אתה משלם לאדם אז מכיוון שהיינו שלושה יכולנו לקחת שלושה אוהלים אם היינו רוצים אבל העדפנו להיות ביחד אז לקחנו שניים. היה לנו מספיק זמן להתמקם ולהגיע לדיונה הגדולה לשקיעה, שם פגשנו את החניכים האחרים. אני חושב שהחלק האהוב עלי בכל זה היה התחושה הקהילתית של המחנה. במקום ללכת חזרה במורד הדיונה, יש לך אפשרות לגלישה בחול. פַנטַסטִי!! לאחר רדת החשיכה ירדנו לפינת ישיבה קטנה בה שתינו יין והכרנו. לאחר מכן פנינו למדורה, שם התחלנו לדבר פוליטיקה כפי שהייתה מיד לאחר בחירות האמצע. למרבה המזל כולנו היינו בזה, אז כולם הסתדרו מצוין!